הפרעות אכילה
הפרעות אכילה הן קבוצה של מצבים נפשיים־גופניים מורכבים, שבהם האכילה, המשקל ודימוי הגוף הופכים לציר מרכזי שמנהל את החיים. זה קורה במחיר כבד של פגיעה בבריאות, בקשרים הבינאישיים ובתחושת הזהות והערך העצמי. בבסיס כולן מתקיימים מצוקה רגשית, קושי בוויסות, ופער כואב בין הצרכים הפנימיים לבין הניסיון לענות עליהם.
אנורקסיה נרבוזה מתבטאת בהגבלה קיצונית של אכילה, פחד עז מעלייה במשקל ותפיסה מעוותת של הגוף. גם כאשר המשקל נמוך באופן מסוכן, החוויה הפנימית היא של “זה עדיין יותר מדי”. האנורקסיה אינה רק רצון להיות רזה; לעיתים קרובות היא ניסיון להשיג תחושת שליטה, שקט פנימי או ערך עצמי דרך הגוף. היא מלווה לא פעם בפרפקציוניזם, נוקשות מחשבתית והכחשה של חומרת המצב.
בולימיה נרבוזה מאופיינת במעגל של התקפי אכילה בולמוסיים – אכילה של כמויות גדולות בזמן קצר, תוך תחושת אובדן שליטה – ולאחריהם ניסיונות לפצות בדרכים שונות על ההתקף. כלפי חוץ המשקל עשוי להיראות תקין, אך מבפנים מתקיים מאבק יומיומי של אשמה, בושה וחרדה סביב אוכל וגוף.
הפרעת אכילה בולמוסית כוללת התקפי אכילה חוזרים (בינג') ללא התנהגויות פיצוי. ההתקפים מלווים בתחושת חוסר שליטה, אכילה מהירה או עד אי־נוחות פיזית קשה, ולאחר מכן מצוקה רגשית משמעותית. בניגוד לסטיגמה הרווחת, לא מדובר בחולשת אופי או ב“חוסר משמעת”, אלא בדפוס עמוק של שימוש באוכל כאמצעי לוויסות רגשי, נחמה או הרגעה.
הפרעות אכילה ניתנות לטיפול! פנייה לעזרה היא צעד אמיץ בדרך לחיים שיש בהם יותר חופש.
הפרעת אכילה כמעט אף פעם לא מגיעה לבד. מאחורי ההתנהגות סביב אוכל ומשקל יש לרוב סיפור נפשי רחב יותר: רגישויות, דפוסי חשיבה, מצבי מצוקה ומנגנוני התמודדות שהתפתחו לאורך זמן. כפסיכיאטרית, חשוב לי לראות את התמונה המלאה ולא להישאר רק עם הסימפטום הגלוי. מצבים נלווים אינם "תוויות", הם חשובים על מנת לראות את ההקשר שמסייע להבין את החוויה הפנימית
לעיתים קרובות הפרעות אכילה מלוות בחרדה מתמשכת או בהתקפי חרדה, בדיכאון או בתחושת ריק וייאוש, במחשבות כפייתיות ובטקסים, בקשיי קשב וריכוז או קושי בוויסות הרגשי, ולעיתים הן קשורות בחוויות טראומטיות – גלויות או שקטות, מדוברות או לא מדוברות.
כאשר הקשיים הנלווים אינם מזוהים, הטיפול עלול להיתקע.
-
חרדה לא מאובחנת יכולה להזין שליטה נוקשה סביב אוכל.
-
הפרעה טורדנית כפייתית תשפיע על נוקשות ויכולה להיראות כמו התנגדות לטיפול.
-
הפרעת קשב לא מאובחנת תקשה על התמדה, ויסות ודפוסי אכילה.
-
דיכאון עלול לשחוק את התקווה לתהליך החלמה.
האם יש תרופה להפרעת אכילה? למה יש צורך במעקב פסיכיאטרי בהפרעות אכילה?
הפסיכיאטריה מסייעת להשלמת התמונה הטיפולית הכוללנית. לעיתים מדובר בצורך בהערכה אבחונית, ולעיתים יש מקום גם להתערבות תרופתית, כדי לטפל בהפרעות הנלוות, להקל על ההצפה הרגשית ולאפשר פניות לעבודה הטיפולית הסדירה בפסיכותרפיה ובמעקב התזונתי.
החלמה מהפרעת אכילה אינה מסלול ישר. יש תקופות של תנועה קדימה, תקופות של עצירה ולעיתים גם נסיגה. אני מאמינה ביצירת מרחב בטוח, עקבי ולא שיפוטי.